פסק-דין בתיק ת"ק 35160-04-12

תביעת ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים שארעה בתאריך 23.2.12 בצומת הרחובות דרך בגין וזיסמן במתחם הבורסה ברמת גן (להלן: " הצומת"), בין אופנוע עליו רכב התובע (והנתבע 1 שכנגד) לבין מכונית (מונית) בה נהג הנתבע 1 (והתובע שכנגד).

לטענת התובע, נסע בדרך מנחם בגין ובהגיעו לצומת המשיך ישר בנסיעתו, במופע רמזור ירוק. באמצע הצומת, רכבו של הנתבע 1 שהיה בנתיב הנגדי לו פנה שמאלה כאשר מופע הרמזור שלו, אדום. רכבו של הנתבע 1 פגע אפוא באופנוע, וכתוצאה מהמכה נפל התובע, נחבל והובהל לבית החולים. עוד ציין התובע בכתב תביעתו כי בעודו שוכב על הכביש הפנה את תשומת ליבו של הנתבע כי הרמזור שלו (של התובע) עדיין ירוק. האופנוע הוכרז כ"אובדן גמור", ועל כן הוא תובע את נזקיו מהנתבע 1 ומהמבטחת רכבו של הנתבע 1, היא הנתבעת 2. 

לטענת הנתבע 1, הילך התאונה שונה לחלוטין. הוא עמד בצומת המדובר, במופע רמזור אדום ובעצירה מוחלטת. כאשר התחלף מופע הרמזור לירוק, החל בנסיעה ובפניה שמאלה. כאשר הגיע לסיום הפניה הופיע התובע כשהוא רכוב על אופנוע ופגע בחלקו הקדמי-שמאלי של מכוניתו. כך בכתב ההגנה. על שום כך דוחים הנתבעים את טענותיו של התובע, והנתבע 1 תובע את נזקיו שלו במסגרת תביעה שכנגד.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ודבריהם של נציגי חברות הביטוח, הנתבעת 2 והנתבעת שכנגד 2, וכן לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט כמו גם בתמונות אזור התאונה, הנני מקבלת את גרסתו של התובע באשר לאופן שבו ארעה התאונה. 

הנטל להוכיח את עילת התביעה קרי, את כל אותן עובדות שעל פי הדין המהותי יש בהתקיימותן כדי לזכות את התובע בסעד המבוקש על ידו, מונח לפתחו של התובע, בבחינת " המוציא מחברו עליו הראיה" (ראו גם ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ ([פורסם במאגרים] 15.4.07), בפסקה 23). במשפט האזרחי נקבע כי נטל זה הינו על פי "הטיית מאזן ההסתברויות" - "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות..." (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598 (1986)). עדותו של התובע עולה בקנה אחד עם הנזקים שנגרמו לרכבו של הנתבע 1. אמנם, הנתבע 1 לא צרף את תמונות הנזק לרכבו, אולם מחוות דעת השמאי כפי שצורפה לתביעתו שכנגד עולה כי מוקד הנזק הוא בחזית ימין  - פנס ערפל קדמי ימני וסורג ימני לפגוש  (בניגוד לטענתו בכתב ההגנה כי הפגיעה היא בצד השמאל). פגיעה חזיתית תואמת יותר התנגשות של הנתבע 1 בתובע, ולא להפך.

הנתבע 1 הציג תמונה שבה נראה רכבו עומד, בסוף הפניה שמאלה ולקראת הכניסה לרחוב זיסמן. ממנה הוא מבקש להסיק כי נסע במופע רמזור ירוק ואילו התובע "גנב רמזור". ראשית, אינני סבורה כי ניתן להסיק מתמונה זו דבר, אף אם זהו המקום המדוייק שבו ארעה התאונה. שנית, בתמונה לא נראה האופנוע עצמו, ומשמע כי זירת הארוע כבר השתנתה עת צולמה התמונה. לא ניתן איפוא ליתן משקל לתמונה זו.

מנימוקים אלו הנני קובעת כי התובע הוכיח במידה הנדרשת שהאחריות לקרות התאונה הינה לפתחו של הנתבע 1 אשר עבר בצומת במופע רמזור אדום. 

נזקיו המוכחים של התובע הינם: אובדן גמור של האופנוע - 14,014 ש"ח (לפי חוות דעת שמאי מיום 6.3.12); שכר טרחת שמאי - 977 ש"ח (לפי חיוב מיום 6.3.12); הוצאות גרירה 284 ש"ח (לפי חשבוניות גרירה מיום 27.2.12). אשר לפיצוי כספי בגין פריטים נלווים כמעיל, קסדה, דיבורית, שרשרת ומנעול - בחוות דעתו ציין השמאי כי הפיצוי כפוף להצעת מחיר והצגתם למזיק. הצעת מחיר או חשבונית לא הוצגה ועל כן הנני פוסקת על דרך האומדן פיצוי בסך של 500 ש"ח לכל הפריטים יחדיו.

אינני פוסקת אובדן ימי עבודה, באשר אלה לא הוכחו. 

אשר על כן, על הנתבעים 1-2 לשלם לתובע יחד ולחוד את נזקיו בסכום של 15,775 ש"ח וכן הוצאות משפט בסכום של 230 ש"ח וזאת בתוך 45 ימים מהיום. לא יבוצע התשלום במועד, יישאו הסכומים הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

מאחר שהאשם לתאונה נופל לפתחו של התובע שכנגד, התביעה שכנגד -  נדחית.

אין צו להוצאות בתביעה שכנגד.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: